שיקום קרקע מזוהמת
בשנת 2004 מונה מנכ"ל KTE®, ד"ר גיל כ"ץ, לתפקיד יו"ר ועדת המומחים לשיקום נחל הקישון. הועדה הוקמה על ידי המשרד להגנת הסביבה ורשות נחל הקישון לבחינת פרופיל הזיהום בקרקעית הקישון, מרכיביו והיקפו. בהתאם לממצאיה נתבקשה הוועדה להמליץ על טכנולוגיות לטיפול בקרקע המזוהמת.
תכנון סקר הקרקע
הקישון זורם מאזור רכס הגלבוע דרך עמק יזרעאל ועמק זבולון ועד מפרץ חיפה, שם הוא נשפך לים התיכון. משך כשבעה עשורים סבל המקטע הסופי של הנחל מזיהום תעשייתי כבד ושפכים סניטריים אשר בעקבותיהם הצטברו בקרקעיתו חומרים רעילים – בהם תוצרי נפט, מתכות כבדות וחומרים אורגניים. בין התעשיות שהוקמו על גדותיו לאורך השנים ניתן לציין את בתי הזיקוק לנפט, חיפה כימיקלים, גדות כימיקלים, דשנים כימיקלים, מט"ש חיפה ומפעלים פטרוכימיים.
זיהום הנחל עלה בחיי מגוון בעלי חיים וצמחים שנתקיימו בו לפני ההרס האקולוגי שגרמו המפעלים. סחף קרקעית הקישון המתחיל מאזור ג'נין שוקע בהמשך הנחל וסותם את החתך ההידראולי, תופעה שהחמירה לאורך השנים וגורמת להצפות נרחבות בשנים רוויות משקעים.
בשנת 1994 הוקמה רשות נחל הקישון במטרה לשקם את מסדרון הנחל, תוך התמקדות בשבעת הקילומטרים האחרונים של התוואי. ההמלצות שהציגה ועדת המומחים שלעיל לרשות הקישון כללו מספר סעיפים, בהם הצורך בקביעת ריכוזי המזהמים שבקרקעית הנחל ובפרופיל העומק והרוחב שלה, חישוב נפח ומשקל חומר הקרקעית המיועד לטיהור וכן ניתוח הממצאים לקראת נקיטת פעולות הטיפול. בעקבות החלטת הוועדה ביצעה רשות הנחל בשנת 2006 סקר מקיף במשקע קרקעית הקישון. הסקר פורץ הדרך שנערך בפיקוחו של ד"ר גיל כ"ץ הנו המקיף מסוגו בארץ.
סקר הקרקע
ועדת המומחים אישרה את תוכנית סקר הקרקע בקרקעית הנחל שהוגשה לה על ידי חברת KTE. התוכנית כללה את מיקום הקידוחים ופירוט האנליזות הכימיות הנדרשות לשם הערכה, אפיון ותיחום המזהמים שהצטברו בקרקעית הקישון במהלך השנים. מתוכנית זו תיגזר בהמשך גם תוכנית השיקום.
סקר הקרקע שבוצע באישור המשרד להגנת הסביבה כלל:
20 קידוחים לעומק 7-11 מטר במרכז הזרימה לאורך 7 ק"מ, מהם הוצאו 228 דגימות בלתי מופרות ששימשו לביצוע כ-1,160 אנליזות כימיות. הדגימות ניטלו ונשלחו על פי נהלי דיגום ושימור דוגמאות המקובלות בעולם. האנליזות הכימיות בוצעו במעבדות מוסמכות לביצוע בדיקות סביבתיות על ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות.
בתום עבודות הקידוח והדיגום בחנה הוועדה את הממצאים ביחס לנתונים וערכי סף מהארץ ומהעולם לשם קביעת הקריטריונים להערכת הזיהום, ציון טכנולוגיות רלוונטיות לטיפול בסדימנט המזוהם ושרטוט מפת דרכים לטיהור קרקעית הנחל. בנוסף הצביעה הוועדה על נקודת ההתאמה שבין פרופיל העומק הנדרש לטיהור הקרקעית לבין הפרופיל ההידראולי הנדרש לזרימה מתאימה של הנחל. הוועדה קבעה כי הוצאת הבוצה תבוצע בהתאם לתוכנית שימור ושיקום אקולוגי ונופי.
יישום ההמלצות לשיקום קרקע מזוהמת
פרויקט ניקוי קרקעית הקישון יצא אל הפועל בהתבסס על המלצות ועדת המומחים ופרופיל הזיהום ששורטט באמצעות סקר הקרקע. הטיפול במשקע המזוהם התבצע על גבי יריעות שנפרשו על פני שטח נרחב בסמיכות לנחל ומנעו זליגת תשטיפים לקרקע ולנחל עצמו. באתר הוקמה מערכת ייעודית להפרדה בין המשקעים למים שנשאבו. מתקן נוסף יועד לטיפול במים לפני השבתם לנחל בהליך מבוקר ומנוטר המבטיח כי איכותם תעמוד בתנאים שנקבעו על ידי רשות המים. כיום מאפשרים ריכוזי המזהמים בנחל הקישון קיומה של מערכת אקולוגית.
